top of page
  • תמונת הסופר/תElad Raveh

להקת כוורת

עודכן: 27 ביוני 2023


חיוך מטופש עלה על הפנים שלי ביום בו הוצגה תוכנית העבודה השנתית בישיבת מנהלי הצוותים במטח. על השקף הופיע הפרויקט שנפל בחלקנו. היה לו שם טכני שעורר אפס השראה ומרכיביו היו עלומים. ובכל זאת חייכתי. המחשבה על מיזם שניתן לבנות מאפס ולהוביל אותו במשותף, עורר בי שמחה גדולה. כאילו הצוות המוכשר שהובלתי מזה שנה, סוף סוף קיבל את ייעודו.

במהלך חצי השנה שלאחר מכן עבדנו כולנו קשה מאד כדי לברוא יש מאין. לאפיין, לדייק ולפתח ברמת המאקרו והמיקרו מיזם חדש בשיתוף משרד החינוך - קמפוס פיתוח מקצועי למורי היסודי. אפילו שם חדש ניתן לו - הכוורת.

רק לאחר שעלה לאויר בהתרגשות ובהצלחה בדצמבר 2020, יכולנו לעצור רגע ולהתבונן על התהליך שעברנו כצוות.


בשיחת הרפלקציה שקיימנו אחרי מספר שבועות ניסינו לאפיין את סיפור ההצלחה שלנו בכוורת. ההישג לא התבטא רק בתוצר הסופי אלא בעיקר בתהליך משמעותי, מקצועי ואישי שעברנו כולנו יחד. הקולות השונים שנשמעו ממפתחי הלמידה - חבריי לצוות, והמחשבות שרשמתי לעצמי תוך כדי תנועה, הזכירו לי לאחר מכן עקרונות עבודה שנלקחו מעולם תוכן אחר: עקרונות של תורת חינוך שפיתח מלקולם נואלס באוניברסיטת בוסטון בשנות השבעים הידועה בשם אנדרגוגיה.


האנדרגוגיה, בדומה לפדגוגיה, עוסקת בדרכים להשגת מטרות בעולם החינוך, אלא שהיא מוכוונת לקהל אחר - הלומד המבוגר. היא מבוססת על מספר עקרונות המסייעים להנעת הלומד כגון מעורבות, שייכות ושימוש בניסיון קודם. כשצללתי מחדש לתוך רשימת העקרונות של נואלס חשבתי שאולי ניתן לעשות בהם שימוש רחב יותר. כל תהליך של פיתוח למידה כולל בתוכו ומעצם טבעו גם למידה של המפתח בעצמו: אם בהיכרות עם עולמות ידע חדשים ואם באימוץ דרכי עבודה מיטביות. למעשה רעיון האנדרוגוגיה יכול להיות מיושם גם כמנוע לעבודה שלנו כמפתחי למידה. כפי שמצאתי בסיפור המקרה שלנו בצוות הכוורת:


עיקרון ראשון: שימוש בניסיון קודם


מפגש סיעור המוחות התקיים באחד מחדרי הישיבות שבו התכנסנו עם תחילת תהליך הפיתוח. המידע שהיה בידינו על הפרויקט החדש לא היה רב. מטרות המיזם, קהל היעד, ואופן הלמידה שיהיה אישי, מקוון וללא הנחיה היו בערך כל הנתונים שהיו בידינו. אבל זה היה מספיק. מיד החלו תרשימים וטבלאות להופיע על הלוח המחיק ובצידם שאלות. הרבה שאלות. זאת בנוסף להמון רעיונות שחלקם קשורים יותר או פחות שהניעו את כולנו לחשיבה. לאט לאט כל אחד מהצוות תרם את חלקו בדיון והוגדרו הקווים הכלליים של המיזם. הניסיון שכל אחד הביא לשולחן מעולמו המקצועי יצר חשיבה מסועפת ומקצועית שסייעה לצייר מסגרת ולהתחיל את הפיתוח. כשחזרנו אחורה לאותו מפגש ראשון אחרי שהכוורת עלתה לאויר, גילינו להפתעתנו ולשמחתנו שהתכנון הראשוני הגולמי התממש כמעט באופן מלא בסופו של תהליך. דבר שהעיד על הדיוק והמקצועיות שהושקעו בו.


לניסיון הקודם של כל אחד ואחת הייתה גם השפעה ישירה על שלבי פיתוח המיקרו. לאורך כל הדרך הסתייענו בחוזקות שחלקנו רכש במקומות שונים: מכישרון וידע בתוכנות הפקה ועיצוב, דרך ידע על כלי המוודל השונים ועד לשימוש בקוד.

עיקרון שני - עצמאות בחירה ושקיפות:


השלב הבא בתהליך הפיתוח היה חלוקה לעבודה מול מפתחי התוכן. הקובץ היה שיתופי ושקוף. כל אחד השתבץ לעבודה מול תחומי התוכן לפי נסיונו הקודם ובהתאם לתחום שמשך את ליבו. הקובץ נשאר תמיד זמין, וניתן היה לראות תדיר את המשימות האישיות שלי כמפתח אל מול התקדמות הצוות. העומסים וחלוקת העבודה היו גלויים לכולם.

כל אחד מאיתנו ידע שהוא זה שאחראי על הקורסים שלקח. ובתוך הבחירה הזו ידענו להתנהל כל אחד בדרך שמצא לנכון, בין המשימות השוטפות אל מול לוחות הזמנים. וגם ידענו, שעצמאות אין פירושה לעבוד לבד. כל אחד ידע שניתן לבקש עזרה, ושתמיד יהיה מי שיתנדב לסייע.


עיקרון שלישי - מעורבות בלמידה:


כל חידוש ועדכון הוצף מיידית בין כל חברי הצוות. משינוי בלוחות זמנים, בתקציב, או בדרישות הלקוח ועד לבחירה של הלוגואים ממגוון האפשרויות ששלח המעצב. כך כולנו היינו מחוברים לפרויקט ולשינויים שחלים בו. כולנו אחראים על הבחירה, אחראים על התוצאה, ושותפים מלאים להצלחה או לכישלון.


עיקרון רביעי - אוריינטציה לפתרון בעיות:


מדי כמה זמן התכנסנו לדון בבעיות שעלו תוך כדי פיתוח. בדקנו היכן החזון הראשוני פוגש את המציאות ואיך ניתן למצוא בתוך הממשק הזה דרכי פתרון. לעיתים כשנצרך, התחלקנו לצוותי משימה קטנים יותר כדי להקל אחד על השני בעומסים השוטפים. דוגמא


אחת היא הפקת סרטון אנימציה שיווקי שנזקק לבניית תסריט ובקרה על האנימטורים. צוותי המשימה הקטנים עבדו בדומה לעקרונות עבודת הצוות שלנו, ברמת שיתוף שקיפות ובחירה, כמובן בלי לשכוח ולעדכן את הצוות הרחב בכל התקדמות.


בנוסף לכל אלה, קיימנו שגרות ופעולות קטנות ששמרו עלינו כצוות:

חגיגת הצלחות קטנות.

אווירה משוחררת בישיבות ובמהלך העבודה השוטפת, עם המון הומור ואמפתיה.

כשעמדו לפתחנו משימות מעיקות שדרשו עבודה סיזיפית, התכנסנו כל הצוות לעבודה בחדר משותף. ברקע שמנו מוזיקה נעימה, פיזרנו ופלים בצלחת והתחרינו אחד בשני מי יסיים ראשון.


כך כולנו, גם הצוות וגם אני כמנהל, הרגשנו עטופים. הרגשנו שיש רשת ביטחון של אנשים מסורים ואוהבים שנמצאים שם על מנת לסייע בסיטואציות מורכבות ובאתגרים לא פשוטים.

תחושת ההעצמה בסופו של התהליך קרנה החוצה, והמפתחים החדשים והכשרוניים שנכנסו בהמשך למיזם הגיעו אליו עם מוטיבציה גבוהה וציפיה לקחת חלק ולהוסיף משלהם במעשה הפיתוח. מה שהביא בסופו של דבר למיצובו של הפרויקט כמיזם הדגל של משרד החינוך.


בדומה לאנדרוגוגיה, שם אחד מהעקרונות העל הוא הרלוונטיות של הלומד בתהליך הלמידה, כך גם אני וחברי לצוות התמלאנו בתחושה גדולה של שייכות בתהליך הפיתוח. אמנם היום אני כבר לא עובד במטח, אך עדיין זוכר בגעגוע את תקופת פיתוח הכוורת ואת נשות ואנשי הצוות היקר שניהלתי. מפתחי למידה שיצרו בכשרונם יש מאין קמפוס למידה שגדל והולך בקורסים ובמשתלמים. אין לי ספק ששמחת היצירה, תהליכי החשיבה וההפריה ההדדית שנוצרו בצוות ילוו אותי הלאה לכל מקום שאלך.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page