לפני מספר שבועות פנו אלי להתייעצות לגבי בניית קורס MOOC (קורס מקוון פתוח ללמידה עצמית). המשתתפים בפגישה הופתעו לשמוע ששיעורי ההשלמה של קורסים כאלה בעולם נעים בין 5% ל-15% בלבד. 😲.
מחקרים רבים עסקו בבדידותו של האדם (והלומד) בעולם הדיגיטלי. ללא מלווה בשר ודם בדמות מנחה או מנטור או מישהו אחר שמכווין או דוחף מאחורה קשה לנו להשלים תהליכי למידה.
וכעת בעידן שבו צ'אט בוט AI מחליף את המנחה, האתגר של נראות ושמירה על מעורבות הלומדים הופך למורכב יותר מהסיבות הבאות:
אוטומציה של משוב: משוב אוטומטי עלול להיות שטחי ולא אישי, מה שמחליש את הקשר בין הלומד למורה. 💔
2. התמקדות בנתונים: AI מתמקד בנתונים כמותיים, ומתעלם מהיבטים איכותיים כמו מוטיבציה ויצירתיות. 📊
3. תחושת ניכור: שימוש יתר ב-AI עלול ליצור תחושת ניכור, כאילו הלומד מתמודד עם מכונה ולא עם מורה אנושי. 🤖
אז מה עושים?
שילוב AI עם מגע אנושי: נצלו את ה-AI למשוב ראשוני ולתרגול, אבל הקפידו על מפגשים אישיים או קבוצתיים (גם אם וירטואליים) שבהם הלומדים יוכלו לקבל יחס אישי, מנטורינג ותמיכה. 🤗
2. התמקדות במטרות הלמידה: ודאו שהלומדים מבינים את מטרות הקורס וכיצד הוא יקדם אותם מקצועית. הציגו את הערך המוסף של הקורס עבורם, והראו כיצד הוא רלוונטי לאתגרים ולצרכים שלהם בעבודה. 🎯
3. יצירת קהילות למידה: עודדו יצירת קהילות למידה וירטואליות, שבהן הלומדים יוכלו לשתף פעולה, לתמוך זה בזה ולקבל משוב מעמיתים. בנוסף, ארגנו מפגשי נטוורקינג וירטואליים ואף פנים אל פנים, שבהם הלומדים יוכלו להכיר אנשי מקצוע אחרים בתחומם.🤝
בתמונה: אני לפני עשר שנים מצליח להיראות על ידי מכונה של גוגל סטריט וויו במושבה הגרמנית בירושלים
Commenti