top of page
  • תמונת הסופר/תElad Raveh

להביא אותה בהפוכה

עודכן: 28 ביוני 2023


הקטע הידוע והמצוטט ביותר מספרו של לואיס קרול 'אליס בארץ הפלאות' הוא הדו שיח בין אליס לחתול הצ'שר:

התואיל להגיד לי בבקשה באיזו דרך עלי ללכת מכאן?
זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע אמר החתול...

הרהרתי מדי פעם בדבריו של החתול, במהלך עבודה עם מפתחי התוכן על בניית קורס או מיזם למידה חדש. רוב השיחות במפגשים הללו עסקו ב"הדרך שעלינו ללכת בה" לפני שבכלל הגדרנו את "הלאן נרצה להגיע" וזאת רגע אחרי שהוצג נושא הקורס והתוכן הנלווה אליו. וכשאני אומר "תוכן" אני מתכוון להררים של תוכן שכולו כמובן חשוב ודחוף.

בדמיונם של חלק ממפתחי התוכן, קורס מקוון הוא מעין סופרמרקט ענק של ידע לתוכו פוסע הלומד עם סל, שם הוא בוחר ואוסף מכל הבא ליד, וביציאתו מהקופה הוא מלא וגדוש בבקיאות ובניסיון הנדרש.


המציאות היא כמובן אחרת.


הפסיכולוג בארי שוורץ בעל הספר 'פרדוקס הבחירה' טוען בהרצאת ה-TED המפורסמת שלו, שחופש בחירה לא נותן לנו יותר חופש אלא משתק אותנו. לא גורם לנו יותר אושר אלא מנחיל לנו תחושות אכזבה.

אחד המחקרים המעניינים שהביא מספר על חברה שהציעה מענק הגדלה לפנסיה ב5000 דולר בשנה לכל עובד. כל מה שהיו צריכים העובדים לעשות הוא לבחור את אחת מקרנות הפנסיה המוצעות שם יושקע הכסף. התברר שעל אף ההצעה הנדיבה, על כל 10 קרנות שהתווספו לבחירה עלה ב-2 אחוז סך העובדים שבחרו לוותר על המתנה היקרה שתתגמל אותם לכשיפרשו. הבחירה המרובה העמיסה עליהם עד כדי כך שהם בחרו להמנע מלקבל החלטה שתשפר את חייהם.



ככל שיש יותר טאבים שפתוחים לך במחשב כך יורד הסיכוי שאי פעם תגיע אליהם

האיור מהבלוג Learning Nuggets של Srishti Sehgal



כך גם בלמידה.


אמנם בפוסטים קודמים חופש הבחירה הוצג כאחד מהעקרונות החשובים באנדרוגוגיה וככזה המעלה את המוטיבציה אצל הלומד. יחד עם זאת, מתן בחירה רבה מדי יביא לתוצאה הפוכה.

ללא מיון או אפיון צרכים, הלומד יחווה הלם אל מול מבחר עצום של תוכן וילך לאיבוד. חוסר הניסיון שלו בתחום יקשה עליו לדעת מה נכון לו או מה חשוב וכך לא ילמד דבר.

לכן, כדאי להכיר את מודל "התכנון לאחור" (Backward Course Design) שבנו יחד בשנות התשעים גרנט ויגינס ווג'יי מקטאי. לפי המודל, אנו מחלקים את שלבי הפיתוח לשלושה שלבים מרכזיים ופשוטים:


שלב ראשון: מתחילים מהסוף. מגדירים קודם כל מהי התוצאה הרצויה של הקורס. מה התלמיד חייב לדעת או יותר נכון, מה הוא צריך לדעת לעשות בעקבות הלמידה.


שלב שני: נשתמש במדע פורנזי. נברר מהי ראיית הזהב. נשאל את עצמנו איך נדע שהלומד אכן רכש את הידע הנדרש ומהו הבוחן או אולי היישום המדויק שנדרוש מהלומד כדי להוכיח את בקיאותו בתוכן.


רק לאחר ביצוע שני השלבים הראשונים נעבור לזה השלישי (שלרוב אנו קופצים אליו בטרם עת) - שלב הפיתוח, בו נשאל את עצמנו מהם תהליכי הפיתוח הנדרשים כדי לשתף את התוכן המדויק שהגדרנו. מהם הכלים בהם נשתמש כדי להמשיג או לעורר את הלומד למפגש נכון עם התוכן.

אם תעשו שימוש במודל הזה, תגלו עד מהרה ששלושת השלבים הללו מצמצמים לכם במהירות ובבהירות הררים של תוכן לתוך מסלול למידה מדויק ורלוונטי. כמובן שאי אפשר לנצח בכל החזיתות, ולכן אם מפתח התוכן יתעקש על הרחבת התוכן, תוכלו ליצור בנק העשרה אליו ניתן להפנות את הלומד במידה וירצה בכך.

מילון אוקספורד העניק הגדרה קולעת לפעולת הפיתוח:


Design – to have purposes and intentions; to plan and execute.

קודם נגדיר היטב את המטרה ומה אנו רוצים שהלומד ישיג מהלמידה,

רק אחר כך נתכנן ונוציא לפועל.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page