אני משתתף קבוע מזה 6 שנים ואני יכול להעיד כמה כיף להיות חלק מהשיח הזה יחד עם עוד אלפי משתתפים מרחבי העולם 🌏

סיכום שנה קצר. מקצועי ואישי

הייתה לי הזכות לספר בג'וינט, כחלק ממיזם אנשים משלנו, על התנדבות שלי ב'עלם' ועל בניית מיזם ללמידה מקוונת. והקשר המפתיע בין שניהם

Nostalgia, that longing for the past we all indulge in sometimes, is much more than just an emotion.

המשתתפים בפגישה הופתעו לשמוע ששיעורי ההשלמה של קורסים כאלה בעולם נעים בין 5% ל-15% בלבד

הפוסט הזה מיועד בעיקר ל Project Managers בעלי הומור בריטי  (וגם למי שלוקח לו שעות להחליט מה מזמינים לארוחת צהריים במשרד..)

מכירים את העובדים האלה שמתגאים בעומס העבודה, כמה שעות נוספות הם עושים וכמה קשה להם?

While leading a team at the Center for Educational Technology (CET)..

This week, I had the pleasure of delivering a practical exposure workshop at the Knowledge and Learning Forum

בשבועות האחרונים, סוף סוף עשיתי את זה ונרשמתי לקורס ערב ברישום בפחם.

התפקיד שלנו כמנהלים הוא להיות מודעים לתהליך השינוי שנדרש כעת מכל איש צוות. להיות אמפתיים ולסייע להם לעבור בפתח שבין החדרים בבית.

מודל מיזוג הידע החל בצרפת בעמותה ששמה "העולם הרביעי" שמטרתה למגר את העוני, דרך הצפת קולם של אלו שחיים אותו יום יום.

חשבו כמה דקות על המילה זקנה אני משער שחלקכם מעלים ברגעים אלו מילים או מושגים רבים שעוסקים בקושי, במוגבלות, מחלות ואולי גם חוסר רלוונטיות

בפרק החדש של חיות כיס מתוארת בין השאר הציפיה הגדולה מעולם החינוך לשינוי דיסקט בזמן הקורונה. על האכזבה מהתוצרים שהמערכת הזאת העמידה לתלמידים,

התוצר החצי אפוי הזה הצליח לקבל מקום של כבוד והתבסס בעולם המבוגרים כ'למידה מרחוק' עם דעיכת הקורונה.

היה מצחיק ומרגש לראות את התגובה של הבן שלי בכיתה ז' כשהצגתי לו את ה ChatGpt

בשנים הקרובות אוחלף על ידי בינה מלאכותית

בתוך הסיפור הזה זיהה הפסיכיאטר ארוין יהלום סימנים רבים של חרדה: החשש לאכזב את עצמי או אחרים שסמכו עלי עם כניסתי לתפקיד...

כל עובד עסוק בחשוב ובדחוף. דוחק את שימור הידע למקום אחרון בטבלת המשימות הארוכה שלו